בתי חולים והרופאים המועסקים בהם עומדים במקרים רבים לרשותינו על מנת לטפל בנו במצבים הדחופים ביותר. לעיתים אנשים אלה מצילים חיים של רבים מאיתנו. אולם, לצד בהישגים יקרים מפז אלה, קיימים מקרים בהם, כתוצאה מרשלנות רפואית, מטופלים נפגעים אף יותר או במקרים חמורים, מאבדים את חייהם על שולחן הניתוחים. הנזק למטופל יכול להיגרם כתוצאה מנסיבות כגון: ביצוע טיפול מיותר, אי ביצוע טיפול נחוץ או היוותרות גוף זר בגופו של החולה.
תביעה רשלנות רפואית בניתוח
על מגיש התביעה להוכיח כי הרופא המטפל שגה או במילים אחרות לא נהג כ"רופא סביר". מבחן הסבירות בא לידי ביטוי במקרים של סוגיות אלו מאחר ומדובר בעבודה של אדם אנושי ולא מכונה. לאחר הגשת כתב התביעה על בית המשפט לדון באשר לסוגיות הבאות: האם הניתוח בוצע בהסכמתו של המטופל? האם המטופל היה מודע לסיכונים הכרוכים כתוצאה מהניתוח? ועוד. קרדיולוגיה, לידה, אורטופדיה וניתוחים פלסטיים הינם תחומים בהם מקרי רשלנות רפואית נפוצים ביותר.
ניתוח ללא הסכמת החולה
ביצוע ניתוח ללא הסכמה מפוקחת אשר החולה מסכים לטיפול באופן מודע, נחשב לאחת מהעילות הרלוונטיות לתביעות בגין רשלנות רפואית בניתוח. בהתאם לפקודת הנזיקין ועל פי חוק זכויות החולה, קיימת חובה על כל מטפל לספק למטופל את מיירב האינפורמציה ואפשרות לקבלת מידע מלא . במצב דברים בו מטופל לא קיבל את המידע הנדרש ולמצער התקיימה בעיה בניתוח, קיימת למטופל עילת תביעה בגין רשלנות רפואית ואף בגין תקיפה.
