תאונת עבודה נגרמה בזמן העבודה או בדרך אליה. יתכן ותהיה קשורה לאופי או למהות העבודה, ויתכן שזוהי תאונה שאינה נכללת בסיכונים הסבירים כתוצאה מהעבודה וכמוגדר בחוק ביטוח לאומי, כמו למשל תאונת דרכים להולך רגל שהלך להפקיד כספים בבנק כמטלה של העבודה, או נפילה במדרגות הבניין בעבודה. תאונות אלו אשר גורמות לאובדן כושר השתכרות או לפגיעה בכושר ההשתכרות לרבות תפוקת עבודה לאחר הפגיעה מזכות את הנפגע בקצבה או במענק, בהתאם להחלטת הועדה הרפואית מולה יפיע.
מהו תשלום תאונת עבודה?
כל מי שרשום בביטוח לאומי רשאי לתבוע תשלום תאונת עבודה מהביטוח הלאומי, לרבות שכירים, עצמאית רשומים בביטוח לאומי, עציר, אסיר או חוסה במעון לבני נוער, מי שבהכשרה מקצועית ועוד. כדי להוכיח זכאות לתשלום על התובע לנסח תביעה ועילה שתשכנע כי הנזק נעשה בזמן שהיה בעבודה או בדרך אליה, ולא נגרמה מחוץ לה (לדוגמה- מחלת סרטן או ריאות). חשוב להיעזר בעורך דין על מנת שיעזור ללקט את כל הפרטים הנדרשים לכך, כולל מסמכים רפואית וחוות דעת רפואית. עם מסמכים אלו הועדה הממונה מחליטה אם יש מקום לתשלום תאונת עבודה. הנפגע יוכל באמצעות כך לדרוש דמי טיפול רפואי חינם ולצורך כך על העובד השכיר לפנות לקופת החולים עם טופס פניה מהמעסיק (ב.ל. 250) ועל העצמאי לפנות באמצעות טופס ב.ל. 283.
חובת תשלום דמי הביטוח
חובת תשלום לתאונות עבודה מחולקת לשלושה מקרים: עובד שכיר – אשר מעסיקו ישלם לו זאת, ואין זכותו לגמלה נפגעת בשל חוב בתשלום זה. במידה ועבד אצל מספר מעסיקים, כל אחד מהם חייב לו דמי תשלום. עצמאי, עובד לשעה ועובד שמעסיקו אינו תושב ישראל - חובת התשלום על העובד, אלא אם ישנו פיגור בתשלום חוב לביטוח לאומי. כשמדובר בגמלאים או בעובדים שאינם תושבי הארץ, אלו יפנו לענף עבודה בלבד, שם ישולם התשלום.
