|
|
|
הענקת טיפול רפואי בהיעדר הסכמהכיום זה ברור כשמש שעל מנת להעניק למטופל טיפול רפואי כלשהו יש לקבל קודם כל את הסכמתו של המטופל. למעשה, התנאי ההכרחי הזה נקבע על ידי המחוקק בסעיפי חוק זכויות החולה, אך גם לפניו קבעה ההלכה שיש לקבל את הסכמת החולה בטרם הענקת הטיפול. העיקרון הזה עובד בהתאם לעקרון כבוד האדם, וזכותו של אדם לחירות ולאוטונומיה על גופו ועל בריאותו. בית המשפט דן בסוגיה האם מתן טיפול ללא הסכמה נחשב לרשלנות רפואית בלבד או האם מדובר במעשה חמור יותר כמו תקיפה.
קביעת הדין לגבי מתן טיפול ללא הסכמה
בית הדין קובע שאין לקבוע באופן ישיר שמתן טיפול ללא הסכמה מהווה יותר מפעולת רשלנות רפואית, אלא במקרים בהם לא הוסבר למטופל מהם התוצאות הבלתי נמנעות של הטיפול, ולא נתקבלה הסכמתו המפורשת לכך. על מנת שההסכמה של החולה תהיה מלאה והולמת, הוא חייב לקבל את מלוא המידע לגבי התוצאות ולגבי הסיכונים הכרוכים בטיפול, כמו גם מהן האלטרנטיבות וההשלכות שלהן. גם החתמה על טופס הסכמה אינה מהווה תנאי מספיק ועדות לקיומה של הסכמה מתוך דעת.
כיצד על הרופא לידע את המטופל?
ישנם כל מיני דרכים באמצעותם מודיע הרופא למטופל על הסיכונים הכרוכים בטיפול רפואי, אשר תלויים בסוג המקרה, אופי החולה ואופי הרופא. החוק אינו קובע באיזו דרך על הרופא ליידע את החולה, ובלבד שיעשה זאת. אם המטופל אינו מסוגל להבין את המצב במסמך כתוב בשל קשיים הכרתיים או מצב רפואי, הרופא נדרש להסביר לו זאת בעל פה, אך כאשר המטופל הוא בעל יכולת הבנה ניתן להסתפק במסמך כתוב. מתן טיפול רפואי ללא הסכמה, עלול להיחשב לכל הפחות לרשלנות רפואית מצד הרופא המטפל או לאשמה חמורה אף יותר.
|
|
|
