רבים מבעלי המקצוע שמתנהלים מדי יום לא מספקים את הסחורה; פעמים התוצאה נראית באופן ישיר, ולעתים אחרות, התוצאה באה לידי ביטוי רק לאחר שחלפה תקופה מאז טיפולו של אותו בעל המקצוע. דוגמאות לכך הן תכנון לקוי של בניין או דירה שנקנו, ונזקקים בשלב מאוחר יותר לשיפוצים בשל ליקויים כאלו ואחרים, עובד סוציאלי שלא הפנה בזמן את מטופליו לטיפול הנכון והנזק נעשה ועוד. בכל יום מתקיימות רשלנויות מקצועיות, אולם מה ההבדל הדק בין התנהלות חוקית או אחריות מקצועית לבין רשלנות מקצועית כפי שהחוק הגדיר?
הוכחת רשלנות מקצועית
על מנת שיהיה ניתן לתבוע בגין רשלנות מקצועית, ישנה חובת קיום לשלושה תנאים: בעל המקצוע המדובר אמור לפעול תוך חובת זהירות כלפי לקוחו ואילו אותה חובת זהירות אמורה הופרה – ובעל המקצוע לא נהג כמעשה האדם הסביר אשר יכול היה לנהוג במקומו, ישנה הוכחה מטעם הלקוח כי נעשה נזק, וכי הנזק שנעשה קשור באופן מובהק לאותה רשלנות (מעשה או אי – מעשה) בקשר עובדתי, סיבתי ומשפטי.
מה כאשר נעשית באמצעות עורך דין רשלנות מקצועית?
גם אם נעשתה רשלנות מקצועית של עורך דין - אם לא טען טיעונים ראויים, ניתח את המקרה באופן שגוי, קיים יחסי מרות עם מרשו, פרץ את חוקי האתיקה של המקצוע ועוד. אותו עורך דין הוא בעל חובת מיומנות – כלומר עליו לדעת מה מידת התיק שבו יוכל לטפל – או אם זה גדול למידותיו. במידה ולקוחות חושב כי התרשל, יהא עליו להוכיח את אותם התנאים שבהוכחת רשלנות מקצועית מול בית המשפט בהגשת תביעה.
ממי לקבל עצות לתביעת פיצויים?
בנושאים אלו, חשוב מאוד לפנות לעורך דין שמתמצא בעניין רשלנות מקצועית בתחום. רצוי לוודא כי מי שמטפל בתיק הוא אותו עורך דין ששוחח אתכם בתחילה, ולא מי מטעמו. ראוי לבדוק את המוניטין ואת הרפרטואר מטיפול בתיקים דומים בעבר.
